פירוש על שיר השירים 7:12

לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה. דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּעֵרוּבִין: אָמְרָה כְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַל תְּדִינֵנִי כְּיוֹשְׁבֵי כְרַכִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם גָּזֵל וַעֲרָיוֹת, אֶלָּא כְיוֹשְׁבֵי פְרָזוֹת שֶׁהֵם בַּעֲלֵי אֻמָּנוּת וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה מִתּוֹךְ הַדְּחָק:

לכה דודי וגו'. דרש רבא, מאי דכתיב לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים נשכימה לכרמים נראה אם פרחה הגפן פתח המסדר הנצו הרמונים שם אתן את דודי לך, אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה, רבש"ע, אל תדינני כיושבי כרכים שיש בהן גזל ועריות ושבועת שוא ושקר, נצא השדה – בא ואראך ת"ח שעוסקין בתורה מתוך הדחק, נלינה בכפרים, אל תקרא בכפרים אלא בכופרים, בא ואראך אותם שהשפעת להם טובה והם כפרו בך, נשכימה לכרמים – אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות ^עגשם כרם הושאל למושב ת"ח, בכ"מ בש"ס, וטעם הדבר מבואר במשנה ד' פ"ב דעדיות, העיד ר' ישמעאל לפני חכמים בכרם ביבנה, וכי בכרם היו יושבין אלא זו סנהדרין שעשויה שורות שורות ככרם, ובירושלמי ברכות פ"ד סוף הלכה א' הלשון בזה אלו תלמידי חכמים. , נראה אם פרחה הגפן אלו בעלי מקרא ^עדבעל מקרא קודם שלמד משנה וגמרא הוא עודנו בגדר פריחה בתורת ה', שעדיין לא נתפתחו כלל ידיעותיו. , פתח הסמדר אלו בעלי משנה, הנצו הרמונים אלו בעלי גמרא ^עהפתוח הסמדר הוא שיעור פחות ומוקדם בזמן מהנצת רמונים, והומשלו למשנה וגמרא, שהגמרא מפורשת יותר מן המשנה. , שם אתן את דודי לך – אראך כבודי וגדולתי, שבה בני ובנותי ^עונסמך על הדרשה בפסוק הבא הדודאים נתנו ריח אלו בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא, ועל פתחינו כל מגדים אלו בנות ישראל שאוגדות פתחיהן לבעליהן, והיינו שבחן. .
(עירובין כ"א ב')

נצא השדה. אנחנו מבקשים אותך שתעשה אותנו שנהי' משוללי עול הגלות ונהיה כבני חורין בשדה שהוא מקום חירות: